מבנים רבי קומות מציבים אתגר אמיתי בכל הקשור להתמודדות עם שריפות. ככל שהמבנה גבוה יותר, כך זמן הפינוי מתארך, מסלולי המילוט מורכבים יותר, והסיכון לחיי אדם עולה. בטיחות אש במבנים רבי קומות היא לא המלצה – היא חובה חוקית שמוסדרת בתקנות ברורות של הרשויות בישראל, וכל סטייה ממנה עלולה להסתיים באסון.
למה מבנים גבוהים מסוכנים יותר במקרה של שריפה?
שריפה במבנה רגיל בן שתי קומות מתנהלת אחרת לגמרי משריפה בקומה ה-25. הגובה משפיע על כל פרמטר – מהדרך שבה האש והעשן מתפשטים, ועד היכולת של כוחות הכיבוי להגיע לשטח.
עשן נוטה לעלות במהירות דרך חדרי מדרגות, פירי מעליות וצינורות שירות. בתוך דקות ספורות, קומות שלמות מעל מוקד השריפה יכולות להתמלא בעשן רעיל. גם זמן התגובה של כבאות והצלה מתארך – סולמות הכיבוי מגיעים בדרך כלל עד גובה של כ-30 מטר בלבד, ומעבר לכך הפינוי וכיבוי האש תלויים במערכות הפנימיות של הבניין עצמו.
לכן הרגולציה בישראל מחמירה במיוחד עם מבנים מעל 13 מטר, וכוללת דרישות מחמירות הרבה יותר ככל שהמבנה גבוה יותר.
מערכות בטיחות אש שחייבות להיות בכל מבנה רב קומות
מבנה גבוה אינו יכול להסתפק במטף אחד בלובי. החוק מחייב מערך שלם של מערכות שעובדות יחד במקרה חירום.
מערכת גילוי וכיבוי אש אוטומטית
לב המערכת הוא הספרינקלרים והגלאים שמותקנים בכל הקומות, כולל בחללים משותפים, חניונים ומחסנים. גלאי עשן וחום משדרים התראה ללוח בקרה מרכזי, שמפעיל את המערכות הנלוות – סגירת דלתות אש, הפעלת מערכות שחרור עשן והתראה לכוחות החירום.
חדרי מדרגות מוגנים
חדר המדרגות הוא נתיב המילוט המרכזי, ולכן הוא חייב להיות אטום לעשן ולאש. דלתות האש בכל קומה חייבות להיסגר אוטומטית, והחדר עצמו צריך להיות בלחץ אוויר חיובי שמונע חדירת עשן.
מערכת כריזת חירום ותאורת חירום
במצב של שריפה, החשמל הסדיר עלול להיפסק. תאורת חירום וכריזה הפועלות על גיבוי חיוני להכוונת הדיירים בזמן פינוי.
עמדות כיבוי וזרנוקים
בכל קומה חייבת להיות עמדת כיבוי עם זרנוק, ברז שריפה ומטף. אלה הכלים שמאפשרים תגובה ראשונית של דיירים או של כוחות הכיבוי שמגיעים לזירה.
הדרישות החוקיות שאסור להתעלם מהן
בטיחות אש במבנים רבי קומות מוסדרת בתקנות התכנון והבנייה, בתקן הישראלי 1220, ובהוראות נציבות כבאות והצלה. הדרישות משתנות לפי גובה המבנה, ייעודו (מגורים, משרדים, מסחר) ומספר האנשים השוהים בו.
כל מבנה רב קומות חייב באישור בטיחות אש מטעם רשות הכבאות, שמתחדש בבדיקות תקופתיות. מבנים שלא עומדים בדרישות חשופים לקנסות, צווי סגירה, ובמקרים חמורים – לתביעות אישיות נגד בעלי הנכס במקרה של אסון.
תחזוקה שוטפת
מערכת בטיחות אש שהותקנה לפני עשור והוזנחה מאז, היא לא יותר ממראית עין. ספרינקלרים יכולים להיסתם, גלאים מתיישנים, סוללות גיבוי מתרוקנות ודלתות אש מאבדות את האטימות שלהן.
בדיקה שנתית של כל מערכות הבטיחות היא חובה חוקית, אבל מעבר לחוק – היא הדרך היחידה לוודא שהמערכת באמת תעבוד ברגע האמת. בדיקה כוללת הפעלה של גלאים, בדיקת לחצים בצנרת הכיבוי, ניסוי דלתות אש ובחינת לוחות הבקרה.
תכנית חירום ותרגול דיירים
הטכנולוגיה הכי מתקדמת לא תעזור אם הדיירים לא יודעים מה לעשות. כל מבנה רב קומות זקוק לתכנית חירום כתובה, שכוללת:
• מסלולי מילוט מסומנים בכל קומה
• נקודות התכנסות מחוץ למבנה
• אחריות ברורה – מי מתקשר לכבאות, מי בודק שכולם יצאו
• התייחסות מיוחדת לאנשים עם מוגבלות, ילדים וקשישים
תרגיל פינוי תקופתי הוא לא טרחה – הוא מה שיכול להציל חיים בפועל.
שגיאות נפוצות שעלולות לעלות ביוקר
בעלי נכסים רבים נופלים באותן מלכודות. חוסמים דלתות אש כדי שיהיה נוח לעבור. מאחסנים ציוד בחדרי מדרגות. מבטלים גלאים שמצפצפים במקום להחליף סוללה. כל אחת מהפעולות האלה הופכת את המערכת כולה ללא רלוונטית בזמן אמת.
נקודה נוספת היא בחירת קבלן לא מוסמך לתחזוקה. עבודה על מערכות בטיחות אש מחייבת רישיון מתאים, וכל קיצור דרך כאן הוא הימור על חיי אדם.
מומלץ לפנות לבעל מקצוע מנוסה
בטיחות אש במבנים רבי קומות היא תחום מורכב שדורש ידע מקצועי, היכרות עם התקנות והניסיון לתרגם אותן לפתרון מעשי בכל מבנה ספציפית.
יגאל שושן הוא יועץ בטיחות אש מקצועי עם ניסיון רב בליווי מבנים רבי קומות – מתכנון מערכות הבטיחות, דרך קבלת אישורי כבאות ועד תחזוקה שוטפת ובדיקות תקופתיות. הליווי שלו כולל את כל הצרכים של בעלי נכסים, ועדי בתים ומנהלי מבנים, בהתאמה מלאה לדרישות החוק והתקנים בישראל.
