בתקופה האחרונה פוקדים אותנו מקרי חירום לאומיים ובינלאומיים. מגפת הקורונה, מלחמה באירופה, ועוד.
אבל כאן אנחנו נתייחס למקרה חירום מסוג אחר, מוכר וישן, המלווה את כדור הארץ כמעט מראשיתו: אש. אש, כידוע, עלולה להרוג. רק לאחרונה, הממשלה אישרה תכנית לאומית להתמודדות עם שריפות יער חורש ושטחים פתוחים, בשווי של עשרות מיליוני שקלים.
כמובן, שריפות יכולות להתרחש גם בקנה מידה קטן יותר, במבנים פרטיים או ציבוריים. למעשה, מדובר בחשש וסיכון שקיים כמעט ביחס לכל התנהלות אנושית. בהתאם לכך, אנחנו עדים למגמה משמחת של עלייה במודעות לנושא בטיחות באש.
במאמר זה נבקש להבהיר ולהדגיש את הסיבות לעלייה זו. נכון, כולם יודעים להיזהר מאש. אבל להערכתנו, מודעות בסיסית בלבד עלולה לא להספיק. אם אתם נדרשים לשירות מתחום בטיחות באש, אתם עומדים בפני בחירה, גם אם לא מודעת, בשאלה כמה משאבים תשקיעו בכך, אם בכלל. רק הבנה של ההקשר הרחב של הסיכונים באירועי שריפה תאפשר לכם להגיע לבחירה הנכונה.
אז למה לעשות מזה כזה סיפור? הנה הסיבות:
1. הצלת חיים והגנה על הרכוש
הסיבה הראשונה שאתם צריכים להתחיל לחשוב יותר ברצינות על בטיחות באש היא גם הסיבה הפשוטה והברורה ביותר: היא עלולה לגרום לנזק, הן לבריאות והן לרכוש. בשונה מסיכונים אחרים, ההיתכנות של אירוע דליקה היא לא נמוכה במיוחד. זה לא אמור להפתיע: אש היא יסוד טבעי, ובהתאם אירועי דליקה/שריפה הם אירועים טבעיים. הסיבה שאנחנו לא עדים לעיתים קרובות לאירועי שריפה שגורמים לנזקים בהיקפים גדולים, על אף ההתעסקות בחומרים דליקים – היא נושא המאמר שלנו: מודעות לבטיחות באש. ממערכות גילוי וכיבוי אש, ועד הדרכות בבטיחות ואש – כל האמצעים הקיימים כיום למניעת אירועי שריפה הם אמצעים חיוניים להצלת חיים.
ואכן, הסטטיסטיקה מראה שאירועי דליקה במדינת ישראל הם לא מחזה נדיר. לפי נתונים שפרסמה הרשות הארצית לכבאות והצלה, בשנת 2015 התרחשו 43,765 אירועי דליקות. מדובר במספר לא קטן בכלל. לשם השוואה, לפי נתונים של הכנסת, בשנת 2020 אירעו 10,836 תאונות דרכים סך הכל (מקלות עד קטלניות).
כלומר, אירוע דליקה הוא סכנה אפשרית לגמרי, ולא מדובר בתרחיש אימים בלתי סביר. בפרט כאשר מדובר במפעל או בית עסק אשר משתמש בפעילות השופטת שלו בחומרים/אביזרים מעודדי בעירה.
חשוב לציין, שהנזקים הבריאותיים של אירועי דליקה (בהיקפים מסוימים כמובן) אינם מסתכמים בכוויות. אין עשן בלי אש, ואין אש בלי עשן. שאיפת עשן עלולה לגרום לפגיעות גופניות קשות, עד כדי אובדן חיים.
עם זאת, מרבית מאירועי הדליקה אינם כוללים נפגעים בגוף, ולרוב מסתכמים בנזק כלכלי. גם בכך, כמובן, אין להקל ראש. אירוע שריפה בבית עסק, שגורם להרס של הציוד ושל המבנה עצמו, עלול – על אף הביטוח – לגבות מחירים כלכליים כבדים.
לסיכום הסיבה הראשונה: אל תתפתו לזלזל במה שנראה מובן מאליו. אם אתם נדרשים לשירותים של מומחה לבטיחות באש, תלכו על בטוח.
2. דרישות החוק
החשיבות של נושא הבטיחות באש מעוגנת בחוק ובמדיניות הרשות הארצית לכבאות והצלה. כך לדוגמה, תנאי הכרחי לקבלת היתר בנייה, לקבלת טופס 4 וטופס 5 (טופס אכלוס), ולעיתים גם לקבלת רישיון עסק הוא אישור כיבוי אש מהרשות הארצית לכבאות והצלה. ישנן דרישות רבות נוספת בהקשרים שונים, כמו החובה להכין תיק שטח ותכנית בטיחות למבנה. נושא הבטיחות באש כולל התייחסות מקיפה ורחבה בהוראות החוק – משלב התכנון המבנה עד לבנייתו, וגם לאחר מכן.
כמו כן, מעבר לקביעת דרישות ספציפיות בנושא בטיחות באש, ביחס לבעלי תפקידים מסוימים (מעסיקים לדוגמה) קיימת חובה משפטית כללית להתנהלות סבירה בנושא של בטיחות. הזנחה של נושא הבטיחות, במקרים חלילה של אירועי שריפה כתוצאה מכך, עלולה לגרור השלכות משפטיות אישיות.
3. שריפות הפכו להיות חלק משגרת חיינו – משבר האקלים
משבר האקלים שפוקד את כדור הארץ גורם, בין היתר, להסלמה באירועים של מזג אוויר קיצוני. אחת מהתוצאות של הסלמה זו היא עלייה עולמית גם בתדירות השריפות וגם בגודל השטחים עליהן הן מתפרסות. על פי נתונים שדווחו לאו"ם, מספר השריפות שפרצו בעולם בין השנים 2001–2010 גדל פי שתיים ביחס למספר השריפות בעשור הקודם. השריפה הגדולה ביותר (או יותר נכון, מקבץ אירועי שריפות) המיוחסת למשבר האקלים היא השריפה ביער האמזונס בשנת 2019, שכללה עלייה 83% בעוצמת השריפה, ביחס לשריפה שאירעה בתקופה מקבילה שנה קודם לכן.
מגמה זו לא פסחה על מדינת ישראל, שחווה תהליך של החרפת גלי חום. ביטוי לתהליך זה ניתן למצוא בהחלטת קק"ל מהעת האחרונה להפסיק לנטוע עצי אורן, משום שהם מתקלחים ביתר קלות.
גם תנאים אקולוגיים אלה מדגישים את הסכנה האפשרית, ובהתאם את החשיבות הרבה בהטמעת הרגלי בטיחות אש נכונים.
4. שריפות הפכו להיות חלק משגרת חיינו #2 – טרור שריפות
גורם נוסף לעלייה בסיכון לאירועי דליקה, הייחודי למדינת ישראל, הוא הצתות מכוונות על רקע לאומני.
מדינת ישראל למודת ניסיון מצער של שריפות בקנה מידה גדול. יש המשערים שהגדולה מביניהן היא שריפת הכרמל, בטענה שהיא נגרמה על ידי הצתה מכוונת ממניעים לאומניים (רשויות החוק סברו שההצתה נגרמה ברשלנות ולא בזדון).
מכל מקום, למרבה הצער, היו אירועים רבים אחרים. כך למשל, רק בשנת החולפת התרחשו מאות אירועי שריפה באזור ירושלים והסביבה, שעל פי החשד מקורם בפעילות טרור של הצתות מכוונות (מה שכונה "טרור השריפות"). גם בגל השריפות שאירע בשנת 2016, במהלכו פרצו שריפות במוקדים שונים בכל רחבי הארץ, עלו חשדות להצתות מכוונות. מדובר במרכיב נוסף שהופך אירועי הדליקה במדינת ישראל לאיום ממשי.
לסיכום: בשנים האחרונות חלה עלייה במודעות לבטיחות באש, לאור הגורמים השונים שמנינו. התגבשה תפיסת מדיניות הרואה באיומי שריפות איומים מוחשיים, שיש לטפל בהם, בכלים מגוונים, בין היתר – באמצעות הטלת דרישות בירוקרטיות שונות. הדרישות האלה נועדו להבטיח מניעת אירועי שריפות, לצד תגובה מיטבית במקרי חירום.
על כן, יש להתייחס אליהם ברצינות הראויה. אם אתם נדרשים לשירותי ייעוץ בבטיחות באש, פנו ליגאל שושן – ממונה בטיחות מוסמך, בעל הבנה וניסיון רב שנים בתחום בטיחות אש. הכתובת שלכם לבטיחות ברמה הגבוהה ביותר.
