מבנים ישנים הם חלק בלתי נפרד מהנוף העירוני בישראל. בנייני מגורים, מבני ציבור ועסקים שנבנו לפני עשרות שנים מאכלסים אלפי אנשים מדי יום, אך רבים מהם הוקמו בתקופה שבה נושא בטיחות האש קיבל פחות תשומת לב. כיום ברור כי בטיחות אש במבנים ישנים מחייבת בחינה מחודשת והתאמות ייעודיות, משום שאירוע קטן, שבמבנה חדש היה נבלם במהירות, עלול במבנה ותיק להתפתח לסיכון ממשי.
למה מבנים ישנים נמצאים בסיכון גבוה יותר?
רוב המבנים שנבנו לפני שנות ה-80 תוכננו בתקופה שבה התקנים היו מצומצמים יותר, המודעות לבטיחות אש הייתה נמוכה, והטכנולוגיה פשוט לא אפשרה את מה שנחשב היום לסטנדרט בסיסי. במבנים כאלה ניתן למצוא תשתיות חשמל מיושנות, היעדר מערכות גילוי וכיבוי, דרכי מילוט לא מסומנות ולעיתים גם חומרים דליקים כחלק בלתי נפרד מהבנייה עצמה.
מעבר לכך, עם השנים נוספו עומסים שלא היו בתכנון המקורי: מזגנים, מערכות תקשורת, ציוד חשמלי כבד ופתרונות אלתור שונים. כל אלה מגדילים משמעותית את הסיכון להתלקחות אש.
נקודות תורפה נפוצות במבנים ותיקים
בבדיקות בטיחות אש במבנים ישנים חוזרים על עצמ כמה ליקויים אופייניים, שכמעט תמיד עולים בכל סקר מקצועי:
1. מערכת חשמל ישנה או לא מתוחזקת, כולל לוחות מאולתרים וחיבורים לא תקניים.
2. היעדר מערכת גילוי אש ועשן או מערכת שאינה פועלת באופן רציף.
3. חוסר באמצעי כיבוי זמינים כמו מטפים תקינים או עמדות כיבוי.
4. חדרי מדרגות סגורים ללא שחרור עשן.
5. דרכי מילוט חסומות, לא מוארות או לא מסומנות.
כל אחד מהגורמים האלה בפני עצמו הוא סיכון, אך השילוב ביניהם הוא מה שהופך מבנים ישנים למסוכנים במיוחד.
מה דורש החוק כיום ממבנים קיימים?
אחת הטעויות הנפוצות היא ההנחה שדרישות בטיחות אש חלות רק על מבנים חדשים. בפועל, החוק והנחיות שירותי הכבאות מחייבים גם בעלי מבנים קיימים לבצע התאמות, במיוחד כאשר מדובר בעסק, מוסד ציבורי או מבנה שעובר שינוי ייעוד.
במסגרת בדיקות רישוי, חידוש רישיון עסק או ביקורת יזומה, רשויות הכיבוי בוחנות האם קיימת רמת בטיחות סבירה, גם אם המבנה ישן. במקרים רבים נדרש שדרוג נקודתי ולא הריסה או בנייה מחדש, אך ללא ליווי מקצועי הדרישות עלולות להיראות מבלבלות ומכבידות.
איך משפרים בטיחות אש במבנים ישנים בצורה חכמה?
הבשורה הטובה היא שניתן לשפר משמעותית את רמת הבטיחות גם בלי להפוך את המבנה לאתר בנייה. התהליך הנכון מתחיל באבחון מקצועי וממשיך בתעדוף סיכונים.
בין הפעולות הנפוצות:
- ביצוע סקר סיכונים ייעודי למבנה הקיים.
- התאמת מערכות גילוי אש אלחוטיות במקומות שבהם קשה לבצע תשתיות.
- התקנת מטפים ועמדות כיבוי בהתאם לשטח ולשימוש.
- סימון והארת דרכי מילוט.
- שיפור נוהלי חירום והדרכת דיירים או עובדים.
הטעות היקרה ביותר שבעלי מבנים עושים
רבים מחכים לרגע שבו תגיע ביקורת כיבוי אש כדי להתחיל לפעול. בפועל, גישה כזו יוצרת לחץ מיותר, קבלת החלטות מהירה מדי והוצאות שלא תמיד באמת נדרשות. כאשר פועלים מראש, ניתן להבין מה נדרש באמת, מה ניתן לשפר בהדרגה ומה אינו קריטי בשלב הראשון.
תכנון מוקדם, בליווי ממונה בטיחות אש שמכיר את הדרישות ואת דרך החשיבה של רשויות הכיבוי, משנה לחלוטין את התמונה. במקום תיקונים חפוזים, נבנית תוכנית מסודרת שמביאה בחשבון את מצב המבנה הקיים, את אופי השימוש בו, את התקציב הזמין ואת הדרישות החוקיות – בצורה מאוזנת וישימה.
אחריות של בעלי נכסים ודיירים
בטיחות אש אינה עניין טכני בלבד אלא אחריות משותפת. בעלי נכסים אחראים לתשתיות ולתחזוקה, אך גם לדיירים ולעובדים יש תפקיד משמעותי ביום־יום. שמירה על מעברים פנויים, שימוש נכון במכשירי חשמל, הימנעות מאלתורים מסוכנים ודיווח מיידי על ליקויים – כל אלה מפחיתים סיכונים בצורה משמעותית.
במבנים ישנים, שבהם אין שכבות הגנה רבות כמו במבנים חדשים, כל פעולה קטנה מקבלת משמעות גדולה יותר ויכולה להשפיע ישירות על בטיחות האנשים במבנה.
מחשבה אחרונה לפני שמאוחר מדי
בטיחות אש במבנים ישנים היא לא מותרות ולא סעיף בירוקרטי. זו השקעה בהגנה על חיי אדם, ברכוש ובהמשכיות השימוש במבנה.
יגאל שושן הוא יועץ בטיחות אש בעל ניסיון של עשרות שנים בשירותי הכבאות וההצלה, המלווה בעלי מבנים ועסקים בהתאמת פתרונות בטיחות אש למבנים קיימים, בצורה מקצועית, יעילה ובהתאם לדרישות הרשויות.
אם יש לך מבנה ישן או עסק שדורש בדיקה או היערכות לביקורת כיבוי אש, זה הזמן לפעול. ליווי נכון כבר בשלב הראשון חוסך סיכונים, עיכובים והוצאות מיותרות.
