החוק בישראל קובע את מעגל האנשים האחראים לציות לדרישות בטיחות אש (להלן – בטיחות אש). אלה כוללים מנהלי ארגונים ובעלי תפקידים, אנשים שמונו כאחראים להבטחת בטיחות אש, בעלי רכוש ואנשים המורשים להחזיק, להשתמש או לנהל רכוש, ראשי רשויות ממשלתיות וראשי רשויות מקומיות.
מה העסקים לא מבינים?
בעלי תפקידים אחראים לא מבינים שמערכת בטיחות אש מורכבת ממכלול של אמצעי מניעת שריפות מורכבים: מערכות ואמצעים הנדסיים-טכניים, ארכיטקטוניים-מבניים ותכנוניים, וכן שיטות ארגוניות לניהול התנהגות מניעת שריפות של אנשים.
בעלי תפקידים לא מבינים שכדי לעמוד בדרישות בטיחות אש עליהם:
- להכיר אלפי דרישות בטיחות אש;
- לחלק בין העובדים הכפופים את החובות לציות לאלפי דרישות בטיחות אש;
- לארגן פיקוח על הציות לדרישות בטיחות אש במספר אלפי מקומות ואזורים בחברה או בארגון. ועבודות רבות אחרות: תכנון, מימון, אספקת חומרים, הדרכה, ניהול תפעולי.
מדוע העסקים לא מבינים זאת?
סיבה ראשונה: המדינה לא סיפקה לבעלי התפקידים האחראים תקנים והוראות כיצד לבנות עבודת מניעת שריפות באופן יעיל ונכון. הם מבולבלים בים של תנאים, איסורים והגבלות. והם לא יודעים מאיפה להתחיל, מה העיקר, מה הקריטריון לפעילותם.
סיבה שנייה: אם על פי החוק הקיים בעלי תפקידים אחראים חייבים לזהות הפרות של דרישות בטיחות אש, אז מפקח כיבוי האש צריך לפקח דווקא על "זיהוי ההפרות על ידם". במקום זאת, מפקח כיבוי האש מזהה בעצמו את ההפרות. בכך הוא בלבל את בעלי התפקידים לגבי מה נדרש מהם: לזהות בעצמם הפרות או לחכות שהמפקח יעשה זאת בביקורת הבאה? האחראים לבטיחות אש "מחכים" למפקח כיבוי האש. ולא עושים דבר כדי לעמוד בדרישות בטיחות אש.
למה מפקח כיבוי האש לא מובן ולא צפוי?
בכך שהוא מבלבל את מנהלי הישויות העסקיות לגבי "מה בדיוק צריך לעשות…", המפקח לא מובן להם. בנוסף, הוא משתמש במערכת לא מובנת ומבלבלת של דרישות בטיחות אש. מבלבלת עד כדי כך שאפילו מומחי כיבוי אש לא יכולים להבין אותה. לא ברורה הלוגיקה של המפקח, לפיה בטיחות אש יכולה להיות מובטחת "על פי החוק", אבל זה לא יגן מפני שריפה, בטיחות אש יכולה להיות מובטחת "על פי החוק", אבל זה לא יגן מפני קנס. נוצר מעגל קסמים: לא הבטחת בטיחות אש – שריפה, קנס, הבטחת בטיחות אש – שריפה, קנס. בידיעת מאות ואלפי דרישות בטיחות אש, הוא עצמו לא מבין איך ליישם אותן בפועל. והוא דורש מהמנהל לשאת באחריות אישית לעבודות שאינן קשורות ישירות לסמכות המנהל, אלא הן חובות של עובדים אחרים בארגון. המנהל אישית צריך:
- להבטיח קיום שלטים עם מספר טלפון;
- להבטיח קיום שלטים על דלתות החדרים – סימון קטגוריות החדרים;
- להבטיח מצב תקין של סימני בטיחות אש;
- להבטיח קיום פנסים חשמליים תקינים;
- להבטיח ניקוי בזמן מפסולת דליקה, אשפה ואריזות;
- לבצע בדיקה ותיקון של תנורים וחדרי דודים, ניקוי ארובות מפיח;
- להבטיח תקינות שסתומי בורות אשפה;
- לארגן ביצוע עבודות לאיטום חורים ורווחים שנוצרו בקירות חסיני אש;
- להודיע לשירותי הכבאות על ירידת לחץ ברשת המים ועוד רבים אחרים, יותר ממאה.
מה על העסק לעשות כדי לעמוד בדרישות בטיחות אש?
יש כל כך הרבה תקנות וכללי כיבוי אש, שכמעט בלתי אפשרי ליזם לדעת אותם… אז מה צריך לעשות? הניסיון מראה שיש להטיל עבודה זו על מומחי בטיחות אש. כיום בשוק יש הרבה הצעות לשירותי מומחים בתחום בטיחות אש. ויתרונות הם ברורים, כולל:
- העובד שסופק על ידי ארגון המומחים הוא מומחה מוסמך, שההכשרה וההסמכה שלו הן באחריות ארגון המומחים;
- במקרה של חופשה, מחלה, לימודים, התפטרות, נשלח עובד אחר;
- השירותים ניתנים לארגונים שבהם היקף העבודה המונעת קטן מיום עבודה בן שמונה שעות, בהיקף הצרכים בפועל;
- ארגון המומחים יכול לבצע שירותי מניעת שריפות במהלך היממה;
- לארגון המומחים יש ניסיון רב יותר בעבודה מול רשויות ממשלתיות (הוא עושה זאת לעתים קרובות יותר, כמעט כל יום) מאשר לישות עסקית (מביקורת לביקורת).
במילים אחרות, ארגון המומחים, כמו חברת יגאל ששון, לוקח על עצמו את ביצוע כל חובות המנהל. הוא משמש כעזרה ראשונה בכיבוי אש, יועץ, עוזר 24/7, מגן מפני בירוקרטיה של פקידים, מונע מצב של "אחד על אחד" עם המפקח. מה שעליכם לעשות–פשוט ליצור קשר.
